ביאור:בראשית מח יט
בראשית מח יט: "וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח יט.
וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם
[עריכה]יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי
[עריכה]יעקב הבין שיוסף כועס וציוה עליו "שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ" (ביאור:בראשית מח יח) של בכורי. ולכן יעקב עונה: אני לא זקן, טיפש, עיור - אני יודע מה שאני עושה, בני. אני לא כמו יצחק שנתן ברכה לבן הלא נכון בטעות.
יעקב לא הבין ששמו ישראל - הוא אבי כל עם ישראל, ובכל דור אלוהים יבחר את מנהיג העם. יעקב חשב שלבכורה יש ערך, כי אלוהים העניק את הבכורה לאדם אחד וזה סימן לבחירתו - וכל זה אחרי שישמעאל ועשו לא נבחרו.
"יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי" כאילו שאלוהים אמר לו לעשות זאת, ולכן יוסף מוותר ושותק.
גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל
[עריכה]יעקב חושב במושגים של ברכת אדוני לישמעאל "שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יז כ), וכך יש לו 12 נשיאים וכל אחד יהיה לעם גדול, נפרד מאחיו.
יעקב מברך אבל בדבריו הוא קובע עובדות, ולא מבקש שאלוהים ישמור ויעזור לילדים. יעקב מדבר כאילו שזה דבר נבואה מאלוהים. כאילו שאלוהים אמר לו מראש להגיד את זה, למרות שיעקב לא ידע שיוסף יבוא עם בניו לבקר אותו במחלתו (ביאור:בראשית מח ב).
אוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם
[עריכה]אלוהים אמר בברכותיו לאברהם, יצחק ויעקב: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (ביאור:בראשית יג טו) "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (ביאור:בראשית יג טז). אולם כאשר ישמעאל כלול אלוהים אומר: "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (ביאור:בראשית יז ד).
יעקב, במקום לתת בדיוק את מה שהוא קיבל מאלוהים, עשה סלט מכל זה:
- את הארץ המובטחת יעקב לא מזכיר.
- זרעו של אפרים יהיה "מְלֹא הַגּוֹיִם" כמו ישמעאל "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" קטנים ועוינים אחד לשני, אבל לא בעם ישראל מאוחד. זרעו של אפרים יתפזר בגויים.
- שני האחים יהיו שני עמים נפרדים.
- זרעם יהיה רב, אבל לא בלתי נספר - כלומר הם לא יתקימו לנצח.
- אחד יהיה גדול, אבל הבכור יהיה קטן יותר.